פסק-דין בתיק ת"א 15137-05

נתוני רקע ועובדות

1.         התובעת הינה חברה שעסקה במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה בסחר בציוד מכני הנדסי כבד, באמצעות מנהלה, מר עמיחי קרביץ (להלן: "עמיחי"). ביום 30.4.97 רכשו הנתבעים יחד עם שותפיהם, בני משפחת  ג'עברי,  פטיש הידראולי תוצרת "אוקדה" יפן, דגם 318OKB,  (להלן: "פטיש 318"). לפי גירסת התובעת כעולה מכתב התביעה בני משפחת  ג'עברי שילמו לתובעת כ - 70% ממחיר פטיש  318 ואילו את 30% הנוספים היו אמורים לשלם הנתבעים. ביום 1.6.97 מסרו הנתבעים לתובעת כ - 7 שיקים מעותדים, (6 שיקים ע"ס 10,250 ש"ח ושיק נוסף ע"ס 25,500 ש"ח - נספח ב' לת/1) משוכים על חשבונו של נתבע מס' 3 כאשר מועד פירעונו של השיק הראשון היה דחוי לתאריך 30.7.97. לטענת התובעת הנתבעים אף התעניינו ברכישת ציוד הנדסי כבד נוסף בערך כספי כולל של 1,000,000$. בסופו של יום כל השיקים חוללו באי פירעון והם לא נפרעו עד עצם היום הזה. 

2.         לפי גירסת התובעת, ביום 30.6.97, עוד קודם למועד הפירעון של השיק הראשון עבור פטיש 318, רכשו הנתבעים מהתובעת פטיש חציבה הידראולי נוסף תוצרת "אוקדה" יפן, דגם 316OKB, מס' סידורי 1109, כולל מעטפת ומתאם למחפר קטרפילר, אזמל חציבה וארגז כלים (להלן: "פטיש 316"). מחירו של פטיש 316 היה אותה העת 266,175 ש"ח כולל מע"מ (65,000$ ארה"ב כולל מע"מ). נתבע מס' 2 (להלן: "אנואר") קיבל לחזקתו עוד ביום 30.6.97 את פטיש 316 וחתם על מסמך בכתב יד בו כתוב כי הנתבעים מתחייבים לשלם לתובעת 65,000$ ארה"ב בתוספת מע"מ עבור פטיש 316 בתוך 7 ימים (להלן: "מסמך ההתחייבות"). למרות התחייבות זו, לא שולם לה עבור פטיש 316 דבר.

לאחר שכל הצ'קים עבור פטיש 318 חוללו באי פירעון ולאחר שהנתבעים לא שילמו לתובעת את התמורה עבור פטיש 316, הוגשה תביעה זו. תחילה בתמצית לטענות הצדדים.

טענות התובעת

3.         לטענת התובעת היא הוכיחה את תביעתה והוכיחה כי הנתבעים קיבלו את פטיש 316 ולא שילמו לה תמורתו. היא ממשיכה ומכחישה את גרסתם של הנתבעים כפי שזו עלתה מעדותו של העד היחיד מטעמם, אנואר. גרסה זו  אשר לטענתה, לא עלתה בכתב ההגנה ואף לא בתצהיר שתמך בבקשת הרשות להתגונן, מנוגדת לגרסת התובעת ולמסמך ההתחייבות הכתוב שברשותה. לפי סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומאנית טענת הנתבעים נגד  מסמך ההתחייבות חייבת להיות מוכחת ע"י מסמך, דבר שלא מתקיים בענייננו.

התובעת מכחישה מכל וכל את גרסת הנתבעים לפיה פטיש 318, שהיה פגום, הוחלף בפטיש 316 ולפיכך אין הם חייבים דבר לתובעת, וטוענת כי גרסה זו שקרית לחלוטין. בנוסף לאי התאמות רבות, סתירות בין תצהיריו לעדותו של אנואר, וחוסר הגיון אובייקטיבי, הנתבעים לא הצליחו להוכיח את גרסתם בראיות וכן לא הביאו למתן עדות אנשים שיאשרו אותה. זאת ועוד, ביום 30.6.97 כאשר אנואר לקח את פטיש 316 הוא הגיע יחד עם בן משפחת ג'עברי. הנתבעים לא ניצלו את זכותם ולא זימנו את בן משפחת ג'עברי לעדות. בנסיבות העניין נוצרת חזקה לחובת הנתבעים כי העדים אותם נמנעו מלהביא, עשויים היו להעיד לטובת התובעת, כפי שחזקה זו באה לידי ביטוי בפסיקה.

טענות הנתבעים

4.         הנתבעים מכחישים מכל וכל את גרסת התובעת וטוענים כי פטיש 318 שרכשו ביום 30.4.97 היה פגום ולכן סוכם בין התובעת לנתבעים כי הם יחליפו את פטיש 318 בפטיש 316, שהיה זול יותר, וזאת תוך התחייבות של התובעת להשיב את ההפרש בין המחירים.

הנתבעים ממשיכים וטוענים כי גרסת התובעת לא יכולה לעמוד שכן לא ברור כיצד החליטה התובעת למכור, לטענתה, ציוד רב ערך (65,000$) ללא ביצוע ועריכת הסכם מכירה כדין חתום ע"י כל הצדדים אלא על סמך מילה או שיחה טלפונית. גרסתם לפיה פטיש 318 הוחלף בפטיש 316 הינה הגיונית יותר ומתיישבת עם עובדות המקרה. טענת התובעת בדבר מכירת פטיש 318 לנתבעים ולמשפחת ג'עברי, וקבלת 70% מערכו מחזקת דווקא את גרסת הנתבעים שכן היא מראה כי אכן התנהלה עסקה בין הצדדים בעבר וכי נסיעתו של אנואר למחסן של התובעת באה בעקבות עסקה קודמת ונועדה להחליף את פטיש 318 הפגום. לגרסת הנתבעים, ההחלפה בוצעה בחלוף  3 חודשים  מיום ביצוע העסקה ביום 30.4.97 , והיא חלה עדיין בתוך תקופת האחריות (שישה חודשים). גם העובדה שבן משפחת ג'עברי הגיע יחד עם אנואר למחסן התובעת מלמדת כי מדובר באותה עסקה ראשונית שכן משפחת ג'עברי שילמה על פטיש 318 כ - 70% מערכו ועל כן היא הייתה מעורבת בהחלפה. לפי גרסתה של התובעת את פטיש 316 רכשו הנתבעים לבדם, ולפיכך לא ברור מדוע בן משפחת ג'עברי הגיע יחד עם אנואר למחסן.

עוד לטענתם, התובעת לא נתנה הסבר משכנע לעניין החשבוניות שהוציאה בגין העסקאות הנטענות וכן ממשיכים וטוענים כי מסמך ההתחייבות זויף. לטענתם ניסיונותיהם להשיג חוות דעת גרפולוגית נכשלו שכן לא היה בידיהם את המסמך המקורי והניסיונות להשיגו כשלו. זאת ועוד, לטענתם גרסת התובעת מלאה בסתירות ואי התאמות. בנוסף לתובעת אין ראיות לטענותיה, והיא לא טרחה להביא לעדות עדים חיוניים שיכולים לשפוך אור על הפרשה.

דיון

5.         במחלוקת שלפני יש להכריע בין גרסאות הצדדים והם: בהתאם לגרסת התובעת, האם הנתבעים רכשו  מהתובעת את פטיש 316, בגינו לא שלמו דבר והרכישה הייתה בנוסף לפטיש 318 שנרכש בעסקה קודמת. או על פי גרסת הנתבעים; האם פטיש 318 שנרכש ביום 30.4.97 היה פגום ולכן הוחלף בפטיש 316, שהיה זול יותר, וזאת תוך התחייבות של התובעת להשיב את ההפרש בין המחירים לנתבעים?

ראשית יש להתייחס לטענתו של אנואר כי מסמך ההתחייבות זויף.

הנתבעים לא טרחו להגיש כל חוות דעת מטעמם, והסתפקו בטענה כי עמיחי שינה את המסמך והוסיף לו שורות לאחר חתימתו של אנואר (ראה: עמ' 9 לפרוטוקול הדיון מיום  17.3.10).

כאשר נשאל אנואר שאלות נוספות בעניין, כמו למשל, מדוע לא דאג להביא עימו את העתק המסמך המקורי שקיבל, או מה היה כתוב במסמך המקורי אותו זייפו לטענתו, היתמם ונטה להסיר כל אחריות מעצמו. הנתבע נשאל לגבי מסמך ההתחייבות (בעמ' 8 - 9 לפרוטוקול הדיון מיום 17.3.10):

"ש.       אתה יודע מה כתוב פה בנספח א' לכתב התביעה מיום 30.6.97.

ת.         לא.

ש.                    אתה אומר שאתה לא יודע מה כתוב פה.